שירותי ציות ובקרה

קצין ציות
תפקיד קצין ציות טומן בחובו אחריות רבה, יש צורך לדעת ולהכיר את הוראות החוק השונות, להכיר רגולטורים שונים בעלי תחומי עיסוק שונים כגון: משרד האוצר, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות ניירות ערך, בנק ישראל, הבורסה לניירות ערך ועוד.

לאור התפתחות הרגולציה בעולם ובארץ עקב אירועים והתרחשויות שונים, כגון מעילות והונאות וכן אירועים דרמטיים בשוק ההון אשר שינו את ההיסטוריה כדוגמת אירועי 2008 הידוע בכינויו משבר הסאב פריים, עלה הצורך להדק את הפיקוח.

ככל שהרגולציה העולמית ובישראל תפסה נפח משמעותי יותר בעולם הפיננסים, כך גם גדלה חשיבותו של קצין הציות בארגון. בארגונים גדולים כגון בנקים, קיימת פונקציה שהיא קצין ציות ראשי, תחת ניהולו המקצועי מכהנים קציני ציות חטיבתיים, מרחביים וסניפיים (כל ארגון משתמש בשם אחר, אך הרעיון דומה) מתוקף אחריותם ותפקידם למלא אחר המשימות שמעביר קצין הציות הראשי.

תפקידו לגבש מדיניות ציות ולהטמיע הוראות חוק שמתורגמות לנהלים פנימיים של הארגון, תפקידו של קצין הציות הוא למנוע כשל טרם התממשותו, וזאת בשונה מיחידה נפרדת הרי היא ביקורת פנימית שתפקידה לבקר לאחר מעשה.

מומחיות המשרד והניסיון רב השנים בתחום הרגולציה והציות מאפשרים לנו להעניק שירותי ציות לארגונים במגוון ענפים.

הלבנת הון
הלבנת הון הינה ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפעילות בלתי חוקית במטרה להטמיע אותו בתוך רכוש חוקי, לרבות באמצעות שימוש במערכת הפיננסית ולהזרים את רווחי הפעילות למערכת הפיננסית הלגיטימית. הלבנת הון נועדה לכך שלא ניתן יהיה לזהות את מקור הרכוש, מיקומו וזהות בעלי הזכויות בו. הפעילות הבלתי חוקית מכונה "עבירות מקור". הכוונה היא לרשימה סגורה של עבירות אשר מופיעות בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 . ברשימה זו מופיעות עבירות כגון: סחר בסמים, עבירות מס חמורות, סחיטה, רצח, ניהול וארגון הימורים בלתי חוקיים, מעילות וגניבות, שוחד, סחר בלתי חוקי בנשק וסחר בבני אדם. 

דיני ניירות ערך

דיני ניירות ערך מכתיבים נהלים ותקנות בנוגע להתנהלות חברות הנסחרות בבורסה, הנקראות תאגידים מדווחים. החוק עוסק בשני מרכיבים עיקריים: עקרון השקיפות ועקרון הגילוי. עקרון השקיפות מחייב את התאגיד המדווח לפרסם לפני הנפקת מניות לבורסה תשקיף בו מצוין מידע על החברה, שלאורו יחליט הרוכש אם לקנות את מניות התאגיד. עקרון הגילוי מטיל על התאגיד המדווח חובה למסור מידע מלא על מצב החברה ועל נכסיה. דיני ניירות ערך עוסקים בהגנת האינטרסים של ציבור המשקיעים בשוק ההון, בשנים האחרונות אנו ערים לפיקוח ורגולציה מתרבה ומתהדקת בתחום זה, המפקחים והרגולטורים הם רשות ניירות ערך והבורסה לניירות ערך.

נותני שירותי מטבע

מספקים שירותים פיננסים מסוגים שונים, כגון: ניכיון שיקים, המרת מט"ח, העברת מט"ח, העברות בנקאיות מקומיות ובין לאומיות. ל"וותיקים" נותני שירותים פיננסים מוכרים יותר בשם צ'יינג', אשר עבר מתיחת פנים וכברת דרך ארוכה ובשנים האחרונות ניתן לראותו כ"מיני בנק". מאחר והנשפי"ם נתפסו על ידי גורמים עבריינים כגופים פחות מפוקחים על ידי הרשויות, שמשו הנשפי"ם כר נוח להלבנת הון ולהסוואת מקור הכספים שמקורם בפעילות עבריינית, כפועל יוצא החלה הרגולציה להכביד יותר ויותר עם דרישות המוכרות יותר מעולם הבנקאות.

במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו- 2016 (להלן: "החוק") הוטל על הנשפי"ם משטר איסור הלבנת הון, משכך היה עליהם להתחיל ולדבר בשפה "רגולטורית" וכמובן גם לפעול בהתאם להוראות החוק.

הנשפי"ם כפופים לשני רגולטורים, האחד המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים הינו הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר (להלן: "המפקח"), השני הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים (להלן: "הרשות"), לכל אחד מהרגולטורים תפקידים וסמכויות שונים.

אי עמידה בהוראות הרגולציה גוררות אחריהן הליכים אזרחיים ופליליים העלולים להגיע לקנסות בשיעורים גבוהים מאוד ואף לעונשי מאסר ממושכים.